רבי בנימין
מזאלוזיץ
רבי בנימין בנו של רבי אהרון מ"מ
בוואלאמשיסק וזאלוזיץ חונן "בלשון לשדים ובפה
מפיק מרגליות" הוא היה מסובב פל פני ערים ועיירות
ונושא דברי דרוש ותוכחה שלפי עדות בני הדור
שבו את לב שומעיהם בתכנם ובצורתם אף רבי בנימין
עצמו העריך את דרשותיו ובספריו הוא מדבר על
חשיבותה של עבודת המגידות ושליחותה
רבי בנימין לא עמד במרכז התנועה
החסידית ולא השתתף בה בפעילות יתירה אבל אפשר
בכל זאת לראותו כאחד מסופריה העיקריים ממבססי
שיטתה ומסביריה אין הוכחות שרבי בנימין נפגש
עם הבעש"ט פא"פ אבל ידוע ששמע תורה מפי המגיד
ממזריטש. בספריו הוא מביא גם משמו של הבעש"ט
ויתר ראשוני החסידות כגון רבי יעקב יוסף מפולנאה
רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב רבי מנחם מנדיל מפרמישלן
רבי נחמן מקוסוב ואחרים חיבר ארבעה ספרים גדולים
אהבת דודים לבוב תקנ"ד על שיר השירים, חלקת
בנימין לבוב תקנ"ד על ההגדה של פסח מהדורה שניה
מונקאטש תר"ץ, אמתחת בנימין מינקוויץ תקנ"ו
על קהלת ותורי זהב מוהילוב תקע"ו על התורה ההפטרות
איכה ומגילת אסתר שכולם נדפסו על ידי בנו רבי
אשר זעליג אחר פטירת מחברם.
רבי בנימין נפטר שבע ימים בזאלוזיץ
ביום כ"ה תשרי תקנ"ד
ספר תורה
ברוחניות
מצות
עשה בתורה שיכתוב כל אחד מישראל ספר תורה לעצמו.ויע
כמה עניים ואביונים שאיד ידם משגת לקנות עורות
ולעבדם ולכתובלהם ספר תורה ובפשרט שהקב"ה בעצמו
גוזר שישהי עני או עשיר. ואם כך גזרה חכמתו
ית' שיהיה עני ואעין ידו משגת על ס"ת והיאך אפשר
לקיים מ"ע זו? ובוודאי אין הקב"ה בא בטרוניא
עם בריותיו וצריך לומר שמכל מקום חייב כל אדם
שיכתוב עכ"פ ס"ת ברוחניות שכל מצות עשה שיעשה
אדם כותב את המצוה למעלה וכן כשמזדמן לו לעבור
על לא תעשה והוא מתגבר על יצרו ואינו עובר כותב
לו שקיים הלא תעשה שלא עבר עליה ואיזו מצוה
שאינו יכול לקיימה יצפה עליה מתי יבוא לידי
ואקיימנה ויחשב לו כאילו קיים אותה או באחדות
כל ישראל כי זה מקיים מצות כהונה וזה מצות גירושין
וחליצה וכדומה וכל מצוה שאפשר לו לקיים בעצמו
אינו מעלים עינו ממנה ומקיים אותה בעצמו ונמצא
כותב כל הרמ"ח מצות עשה וכל השס"ה לא תעשה ויש
לו כל התורה כשלימות ולכן הדין נותן כמו שמי
שכותב ס"ת צריך להגיה אותה שלא ימצא בה שום
פסול וטעות כן צריך האדם להגיה הס"ת שיש לו
ברוחניות מכל טעות ויקח לעצמו התרי"ג מצות
ויקרא בה וידע שכל מצות עשה שעדיין לא קיימה
יהדר אחרית לקיימה וכל לא תעשה שעבר עליה יעשה
תשובה ויתקנה כדי שיהיה לו ס"ת כשר למעלה בשלמות
תורי זהב בראשית
החולק
על הצדיק
הצדיק
הוא בחינת משה שהוא הדעת בבחינתו כמשה שהיה
הדעת של כל ישראל ומי שחולק עליו הוא בחינת
קרח וז"א מה ראה קרח ר"ל זה שהוא בחינת קרח לחלוק
על משה על צדיק זה שהוא בחינת משה שהוא הדעת
שכל העולם רואה שהוא צדיק ומה לו לחלוק עליו
לז"א פרה אדומה ראה ר' שרואה בו אינה מנהג שאינו
מבין טעמו והוא ממש דומה לפרה אדומה שמשה שהיה
הדעת ידע והבין טעמו ולאחרים הי' חוקה כן הדבר שאצל הצדיק הוא משפט שהשכל
שלו מחייב להתנהג לפעמים לפי העת במנהג הזה
וכיוצא בו ואצל הקרח הוא
חוקה ואם לא היה קרת היה דן אותו לזכות שרואה
שהוא ממית עצמו על תורה ועבודה ונותן צדקה
כפי יכלתו ומהסתם שיתר מעשיו הם ג"כ לשם שמים
ויודע מה שעושה ובודאי שיפה עושה ואם היה רואה
את עצמו והי' מפשפש במעשיו של עצמו באמת ותמים
הי רואה שאין בו שום מדה טובה ממדותיו של צדיק
זה והגם שלומד ועושה כמה מצוות הוא פלא פניות
ואין לו שום מצוה כראוי מה לו לחלוק על צדיק?שם קרח
הצדיק
המכונה לב
לב צדיקים
שהם מכונים בשם לב להם גליתי קץ הגאולה ולאברי
לצדיקים שהם מכונים אברים לא גליתי לכך יעקב
ודניאל ידעו את הקץ שהיו מבהינת הלב וז"א עת
של הגאולה ומשפט שישפוט אז את האומות המציקות
אותנו ידע רק לב חכם ר"ל החכם המכונה בשם לב אמתחת בנימין קח
המרגישים
את כאב הגלות
מי שמרגיש
הכאב זה צועק ובוכה ואנו מרגישים כאב וצרות
הגלות ומתחטאין לפני הקב"ה כבן המתחטא לפני
אביו ומבקשים איזה תרופה מלפגיו שנדע איך לנוח
מתוקף הגלות אחבת דודים
יד
דומה
הגלות לסתיו
פירושו
דסתיו כולל כל ימות הגשמים יש ימים שהם נאים
ואין בהם גשם ויש ימים שיורדים בהם גשמים ורוחות
רעות שאי אפשר לצאת לשוק כן כל משך הגלות נקרא
סתיו אלא שיש ימים שהם נאים שהגם שיש גלות למסים
וארנוניות מ"מ אין בהם גזירות רעות על ישראל
רק מה שנותנים להם המסים וארנוניות ויש ימים
שגוזרים העכו"ם גזירות רעות על ישראל אשר לא
יכולים שאת ואז נקראו הימים ימות הגשמים שטורדין
לבני אדם כן הגזירות קשוח מטרידים את בנ ישראל
שם כט
גאולה
כללית וגאולה פרטית
הגלות
היא באדם עצמו במדות ותאוות רעות וכשאדם מבקש
על הגאולה הכללית צריך להיות בעצמו גאולה פרטית
מכל מדות ותאוות רעות וממילא סרו ממנו כל המקטריגים
וכל השונאים נהפכו לאוהבים וברצות ה' דרכי
איש גם אויביו ישלים אתו וממילא נפדה מכל צרות
כי כל הדינים נמתקים מעליו ואז יש לו לבקש על
הגאולה כלליות של כל ישראל משא"כ כשהוא בעצמו
בגלות של מדות ותאוות רעות איך יבקש על הגאולה
הכללית? תוּרי זהב בהעלוֹתך
בגלות
אין הקב"ה שמח בעולמו
ישמח
ד' במעשיו שמח לא נאמר כי אם ישמח לעתיד לבוא
ישמח יתברך במעשיו ועתה בגלות הקב"ה לא שמח
בעולמו והאיך ישמח האדם בעולמו ולא תהא כהנית
כפונדקית אמתחת בנימין מה
צער השכינה
בכל
צרת ישראל לוֹ צער כביכול ושכינה אומרת קלני
מראשי ומזרועי וצריך האדם שיחשוב בעת צרתו
ח"ו מגודל הצער של שכינתו ית' שהוא בלי שיעור
ותכלית ויהי' בלבו כאב וצער על השכינה יותר
מכאבו וצערו ואז יתפלל שהרי השכינה אינה חייבת
ומה פשעה שתרגיש אודותי צער גדול כזה ואו בודאי
ית' שמו יקבל תפלתו ואין סברא שיבוקר פנקסו
שמא עדיין חייב בדבר שהרי אינו מתפלל בשביל
עצמו רק בשביל שכינתו הקדושה והיא אינה חייבת
והוי המתפלל על תבירו הוא נענה תחלה דהשכינה
נענה בזה שהאדם ניצל מצערו וא"כ האדם נענה תחלה
ונמצא כשאדם מתפלל בכוונה זו בשבילו ית' אזי
הוא ורב חסד שעושה עמו לפנים משורת הדין משא"כ
אם מתפלל על עצמו אזי מבקרין פנקסו אם ראוי
הוא לחסד כגון שעשה תשובה על חטאו ניצל האדם
מצרתו וגם יש ישועה לשכינה הקדושה ובאם שלא
עשה תשובה אדרבא מעורר ח"ו דינים על עצמו וא"כ
אי אפשר להיות ישועת השכינה ג"כ חלקת בנימין כ
עיקר
בקשתנוּ
עיקר
בקשתנו צריך להיות על גלות השכינה ולא לצווח
ככלבא הב הב אלא שתבקשו על השכינה שהיא עתה
בגלות עניה ושכורה מרוב הצרות של ישראל ולא
מיין כי בכל צרתם כביכול לו צר ועל זאת תתפללו
ולא על הנאות עצמיכם תורי
והב הפטרת שופטים
מי יתחיל?
אם תהא
התחלת התשובה מצדנו בבטל כל הדינים שיהיו עלינו
וימתיקו ע"י תשובתנו הגם שהקב"ה יעזור לנו לגמור
התשובה כראוי מ"מ ההתחלה תהיה מצדנו לכך יהיו
חסדים שנהפוך מדה"ד למדה"ר אבל כשההתחלה תהיה
מהקב"ה שהוא ימשוך אותנו לתשובתו בזה יכופר העוון
אם לא בצרות והדינים שיבואו ח"ו אהבת דודים נח
בבוא
הגואל
בביאת
משיחנו ב"ב יתבררו ויתלקטו כל נ"ק מן הקליפות
ובשליטת האדם בליעל עלינו מבררים הנ"ק והם
שולטים עלינו ע"י השופטים וראשי ישראל ובזה
אי אפשר שיתברר מכל וכל לכך יתבטל מאתנו כל
הראשות וכל הנגישות וצרות יבואו על ידיהם בעצמם
ויתברר יותר במהרה חלקת בנימין יט
סיבת
האיחור של הגאולה
ואחר
עד עתה ר"ל מה שאני מאחר בגלות הרביעית עד זמן
בעתה ולא אגאל באחישנה שעל ידי זה ויהי לי שור
זה משיח בן יוסף וחמור זה משיח בן דוד וצאן
אלו ישראל ר"ל שעל ידי איחורי בגלות הם לי ולא
יהרג משיח בן יוסף ולא שום אחד שישראל משא"כ
אם היה באחישנה לא היו הם לי רק שהיו נהרגים
ע"י חבלי משיה ח"ו לכך גרם לי האיחור טוכה גדולה
תורי זהב וישלח
בשעת
תפילה
כשאדם
עומד להתפלל לית' בכוונת לבו מ"מ אינו מכריח
עצמו להתפשט את מחשבתו מהגשמיות מכל וכל ולהדבק
את עצמו בדביקות גדולה בוֹ ית"ש כפי הצורך לו
כי די לו בכוונה מועטת שיש לו משא"כ אם תבא לו
איזו מחשבה זרה פניה או איזה הרהור ח"ו אז צריך
להתחזק את עצמו בכל כחו ובכל כוונתו להתפשט
את עצמו מכל מיני גשמיים מכל וכל ורק לדבק עצמו
בדביקות גדולה ביראה והתרוממות ית' שמו כדי
שילכו ממנו ההרהורים הגשמיים ונמצא שע"י המחשבות
הזרות מתקרב אל התרוממות ית' יותר ויותר שם בשלה
שאלה
באיזה
פנים נבקש רחמים על גאולתנו ועל פדות נפשנו
מהגלות המרה ומהצרות ותלאות העוברים עלינו
שכל יום קללתו מרובה מחבירו כשלא נעזוב דרכנו
הרעה ונתודה בלב שלם שלא נשוב לכסלינו עוד
כל ימי היינו שם מוסר לכל
נדרי
היחוד
כתיקונו
השי"ת
צריך עוז וכח מישראל ע מעשיהם והנה מלכות נפלה
גם כשרוצה לעלות צריך ע"י זכויותינו כי עוונותינו
מפילים אותם וזכויותינו מעלות אותם וא"כ אי
אפשר לעלות אם לא יהיו ביניהם צדיקים גמורים אשר
יש להם נשמות קדושות להם כוח לעלות עד מקום
הבינה ועל ידם תעלה המלכות. לטעם זה הגלות מתגברת
בעוונותינו כי אין בנו מי שיכול למדריגה זו
כי אם הי' ביניהם מי שיכול להעלות שם נשמתוֹ
והי' מעלה שם את המלכות גם היא והיה הזיווג
נעשה והיה ממהר אך עתה אין יכולת לעשות כתיקונו
למעלה ומפני זה הקץ מתארך וכמעט רוב הצרות
הבאים על האדם מזה הוא ואמנם על כל זה יש קצת
במה שנמסור את נפשנו על קידוש השם ית' בכל לב
על זה אפילו נהיה היותר רשעים שבעולם אך במה
שנמסור עצמנו על קידוש השם בכל לב ובכל בפט הרי
אנו צדיקים גמורים ויש בנפשותינו להעלות עד
בינה וז"א מי יתנך כאח לי ר"ל לנשמה ונשמה לנשמה
ואז תהף לי בבחינת אח יונק שדי היינו שאהיה
בן לאמא עלאה שאזכה לנשמה ובזה אהיה אח אמצאך
בחוץ אשקך בחוץ היינו בגוף ר"ל בעוד נשמתי אשקך
לשון התחברות ר"ל שתהיה יכולת בידינו להעלות
עם נשמותינו לבינה שיהיה היחוד כתיקונו גם
לא יבוזו כי כעת רוב הצרות והרעות הוא ע"י שאין
אנו עושין כתיקונו משא"ב אם אגרום שאעשה היחוד
כתיקונו אהבת דודים פ"ב
שכר מצוה
מצוה
מה שפירשו
המפרשים על ושכר מצוה מצוה ר"ל שיהיו לך שמחה
ותענוג גדול מעשיית המצווה בעצמה ויהי' חביב
עליך יותר מכל תענוג שכר גשמי ורוחני מה שאתה
זוכה לעשו' רצון ית' ולעבוד אותו זה בודאי מחמת
שאוהב לית' במאוד ולכך יש לו תענוג בעבודתו
משא"כ אם העבודה היא אצלו לכובד ולמשא גדול
רק על שמצפה לתשלום שכרו בזה ובבא הוא מקבל
על עצמו המשא הכבד של עבודת השם בודאי זה אינו
עובד בשמחה ונודע שאלמלא יצה"ר לא היתה חדוה
דשמעתתא שכל השמחה אינה באה אלא מיצה"ר ונמצא
מי שעובד עם היצה"ר יכול לקיים המצוה בשמחה ותענוג גדול
משא"כ ביצ"ט לחוד אינו וכול לעבוד לית' בשמחה
אמתחת בנימין מא
מתיקות
התאוה
בכל
מצוה צריך שלא יהיה בה שום חלק ליצה"ר רק בלתי
לה' לבדו בלי שום פניה ומחשנה אחרת והנה כל
מעשה יצה"ר שאפשר להיות במצוה היא באחד משני
פנים או בשביל פניות והתפארות שיתפאר בה וזה
בא מחמת גיאות שיש בו ורוצה להתפאר במצוות
או שלא נמצא בו כלל גיאות והתפארות ומ"מ יש
בה חלק היצה"ר כגון הא דאמרו ז"ל שנים שאכלו
פסח אחד אכל לשם מצות אכילת פסח עליו נאמר צדיקים
ילכו בם ואחד אכל בשביל אכילה גסה שהוא רעב
ותאב לאכול עליו נאמר ופושעים יכשלו בם כשעושה
מצוה והוא עושה בשביל מתיקות התאוה שיש בה
כאכילת קדשים ועושה רק למלאות תאותו ולא לשם
ד' אז הוא עושה בחלק היצה"ר ויותר משגי גדרי
חלקי היצה"ר הנ"ל לא נמצא בשום אופן והנה המפרשים
דימו הגאוה לשאור שטבע השאור לעלות למעלה כמו
בעל גאוה ולי נראה לדמות הדבש למתיקות תאות
עוה"ז והיצה"ר נקרא חמץ כנודע טורי זהב ויקרא
בנו של
צדיק
נודע
שהן צדיק בן רשע והן רשע בן רשע רע לו וזה הרשע
שעושר שמור לו לרעתו בנו הן שיהיה צדיק או רשע
בודאי יהיה רע לו ובאופן זה שמעתי אומרים על
פסוק לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם דהאיך
שיהיה זרעו בין צדיק ובין רשע מ"מ הואיל שאביו
צדיק יהי' טוב לוֹ שם טד
מתחבולותיו
של יצר הרע
כשהיצה"ר
רואה שאין הצדיק מציית לו לעבור עבירות אז
בא אצלו בדמות יצ"ט ומסיתו לעשות מצוות מזויפות
שהן עבירות באמת כגון מצוה לרודפו לאיש הזה
עד לחייו ולדבר עליו לשון הרע ולפעמים כשאדם
מתפלל או עושה איזו מצוה בדביקות ושמחה גדולה
אז מזכיר לו עוונותיו ואומר לו איך מלאך לבך
לעמוד לפני בוראך בשמחה הואיל שחטאותיך כנגד
ית' ומצוה שתצטער ושמחה מה זו עושהו ועי"ז מבטל
אותו משמחת ית"ש בעבודתו ודבר זה היה ראוי להזכירו
כשהוא יושב באכילה ושתיה בתענוגי עוה"ז שיהיה
חטאתו לנגר עיניו וימעט בהנאות עוה"ז ולא להזכירו
בשעה שעובד לית' בדביקות ושמחה ולפעמים מסיתו
לסגף את עצמו יותר מדאי כדי להחליש גופו שלא
יהיה לו כח לעבוד את ד' ויכלה גופו וכוחו מכל
וכל ואם היצ"ט אינו מסכים לאדם שיעשה מצוה זו
אומר היצה"ר להאדם על יצ"ט שהוא היצה"ר שאינו
מניח לו לעשות מצוות ועל עצמו אומר שהוא היצ"ט
וכהנה מצוות רבות שאין לו שיעור וערך שנותן
לאדם זה שבאמת לאחר עשותם נרצה לכל שהיא עבירה
גדולה שם לך
מהסכמות
רבי לוי מברדיטשוב לחיבוריו
מידי
עברי בק"ק לבוב בא אלי ה"ה הרבני המופלא ומופלג
הותיק מו"ה אשר זעליג בן לאותו צדיק בוצינא
קדישא איש אלקי הרב המנוח מוהר"ר בנימין זללה"ה
שהיה מ"מ דק"ק זאלאזיז ובידו תכריך מלא כתבים
כתבי קודש מכבוד אביו המנוח הנ"ל ורוצה להעלות
אותם על מזבח הדפוס לקיים מילי דאבות למען
יעמדו ימים רבים להיות לו לזכרון ולמשמרת בחיבור
נחמד על שיר השירים ונקרא שמו אהבת דודים וראיתי
בתוכו כמה דברים מתוקים לחיך ודרושים לכל חפציהם
הן בנגלה והן בנסתר כולם
שוים לטובה עפ"י המוסר הנאה
לשומעיהם ובודאי עץ חיים היא למחזיקים בה בראש הספר אהב" דודים"
כבר
סמכתי ידי על החיבורים שנשארו מאותו צדיק בוצינא
קדישא איש אלהי מוהר"ר בנימין ז"ל ובעזה"י מלאו
פני תבל אורה וכיום בא אלי הרבי המופלג הותיק
וירא ו' מו"ה אשר זעליג בן לאותו צדיק לסמוך
ידי על ההיבור שנשאר מהצדיק המנוח הנ"ל ספר
אמתחת בנימין להדפיס בדפוס אשר הוקם מחדש בתכלית
היופי בק"ק מינקאוויץ לזאת אמרתי לו יישר חילו
וכחו לאורייתא בראש הספר
אמתחת בנימן